החלטה בתיק הפ"ב 1469/05 - פסקדין

1.         ביום 24/5/11 ניתן פסק דין ע"י כב' השופטת ד"ר אגמון - גונן ולפיו נדחתה בקשה לביטול פסק בוררות ואושרו שני פסקי בורר.

ביום 7/3/12 דחה בית המשפט העליון בקשות רשות ערעור על פסק דינה של כב' השופטת ד"ר אגמון - גונן, ופסק הדין הפך לחלוט.

ביום 21/6/12 הוגשה בקשה ע"י הגב' תמר פרידמן (להלן: "המבקשת").

כותרת הבקשה היא: "בקשה להורות כי העיקול הזמני שהוטל במסגרת התיק דנן אינו חל על הכספים אצל המחזיק מכח פס"ד בע"א 2814/06".

2.         רקע עובדתי:

ביום 16/11/06 ולבקשת התובע סידני קסירר הוטל עיקול על זכויות המשיב - מרדכי לוי אצל המחזיק, אפרים בק.

ביום 10/1/07 ניתן פסק דין בע"א 2814/06 בבית משפט המחוזי בת"א. (ערעור על החלטת רשם בעניין המצאת כתב תביעה) אפרים בק נ' מרדכי לוי. הערעור נדחה. מר בק חויב בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ש"ח (קרן).

מרדכי לוי - המשיב פתח נגד המחזיק, אפרים בק, תיק הוצל"פ 01-41011-07-9 לשם ביצוע פסק הדין לצורך גביית ההוצאות.

ביום 27/6/07 המחה המשיב - מרדכי לוי זכותו לקבלת ההוצאות לעו"ד פרידמן ז"ל, אשר המבקשת היא יורשתו. המבקשת היא הזוכה בתיק הוצל"פ 01-41011-07-9.

המחזיק - אפרים בק הגיש בקשה ללשכת ההוצל"פ לסגירת תיק ההוצל"פ בטענה ולפיה הוטל עיקול על זכויות המשיב - מרדכי לוי ועל כן הוא מנוע מלהעביר כספים לידיו.

3.         המבקשת טוענת, כי עפ"י פסק הדין בהליך דנן (ה.פ. 967/05) אושר פסק הבוררות ונקבע, כי מרדכי לוי - המשיב צריך לשלם הוצאות לסידני קסירר - מבקש העיקול בסך 60,000 ש"ח.

בתיק בית המשפט הופקדה ערבות בנקאית על סך 160,000 ש"ח שלטענת הגב' פרידמן - המבקשת מומשה, ועל כן לא קיים יותר למשיב חוב כספי ואין נפקות לעיקול שהוטל. העיקול פקע לאור תקנות סדר הדין האזרחי ולחלופין - העיקול אינו תקף.

4.         תגובת מבקש העיקול:

מר סידני קסירר - מבקש העיקול, בתגובתו מתנגד לבקשה ומבקש להורות על מימוש הכספים, הוא מציין, כי ביום 30/4/12 הורתה כב' השופטת ד"ר אגמון - גונן על מימוש כל העיקולים.

בסעיף 3 לפסיקתא מאותו תאריך נכתב במפורש:

"אני מורה על מימוש העיקולים אשר הוטלו על נכסי המשיבים במסגרת תיק זה ועל מימוש הערבות הבנקאית...".

עוד הוא מציין כי המחזיק, עובדתית, השיב לצו העיקול (הודעת המחזיק צורפה נספח ג' לתגובה).

הערבות הבנקאית מומשה אך היא הופקדה להבטחת תשלום דמי שימוש ראויים בגין הנכס בהוראת בית משפט העליון ולא להבטחת מימוש פסק הבוררות ו/או תשלום ההוצאות.

עוד נטען, כי לא ניתן היום בחלוף כשש שנים לטעון, כי העיקול לא היה תקף והמחאת הזכות נעשתה כפוף לצו העיקול.